הכיתה המצייצת: טוויטר יכול לסייע ללמידה?

הטוויטר לא זוכה להצלחה גדולה בארץ כפי שהיא זוכה מעבר לים, אך מחקר חדש מדגים כיצד שימוש ברשת החברתית הזו, המאפשרת כתיבת מסר טקסטואלי קצר לצד סרטון או תמונה, יכול לקדם למידה קבוצתית וניהול דיון ב-140 תווים בלבד.

• נרשמים לתואר: האינטרנט ייעץ לכם איפה ללמוד
• לגזור ולשמור: האתרים שכל סטודנט חייב להכיר
• קורסים ברשת לסטודנטים: בדקנו אם זה משתלם
  

"התבוננות ברצף הציוצים בתקופת המחקר מעלה תוכן לא מבוטל ולעתים מפתיע, על אף הגבלת 140 התווים, וזה כשלעצמו מהווה עדות לכך, שניתן להשתמש בטוויטר ככלי למידה", מסבירה ד"ר ענת כהן. "האינטראקציה של מורה ותלמיד בטוויטר הרחיבה את שעות הקבלה של המורה מעבר לשעות הלימוד ואיפשרה במידה מסוימת לאמוד את הקשיים ותחומי העניין של התלמידים. שימוש מושכל ומובנה בטוויטר עשוי לגשר על מגבלת זמן ומקום וליצור רצף למידה בין בית הספר לבית".

"ברוכים הבאים לכיתה המצייצת"

הטוויטר הוא אחד מכלי Web 2.0 - תוכן גולשים - המאפשר שיתוף במסרים קצרים. לטענת החוקרות, השימוש בו בתהליך הלמידה בבתי הספר ובמערכת ההשכלה הגבוהה אינו נפוץ, וייתכן שהשימוש המועט נובע מגורמים כמו רתיעה ממגבלת 140 תווים ל"ציוץ" ומהגדרות הפרטיות של השיחה.

אוכלוסיית המחקר היתה תלמידי כיתה ט', ובמסגרתו הועלו שאלות ותשובות, שותפו חומרים ונכתבו תזכורות. כך למשל, אחת המשימות שנתנה המורה לקבוצה היתה: "פעולת הקיבה נחקרה על-ידי הצצה בחור שקליע יצר בקיבת אינדיאני. האם ניסוי כזה היה מאושר היום? מצאו בויקי: ניסויים בבני אדם. שתפו בעד/נגד". מעבר לכך, צייצה המורה לקבוצה: "ט3 שלי, ברוכים הבאים לכיתה המצייצת. פתחו חשבון והצטרפו לטוויטרספרה שלנו".

מתוצאות המחקר עולה כי התלמידים והמורה השתמשו בטוויטר כמרחב למידה חדש בעיקר לצרכים פדגוגיים כמענה לשאלות שניתנו בשיעורי הבית והעלאת פרטי מידע שמשיקים לנושא השיעור ומעוררים בהם עניין אישי. בנוסף לכך, שימוש בטוויטר לארגון הלמידה סייע לייעל את הזמן המוקדש ללמידה פנים אל פנים.

סטודנטים מתנסים בטוויטר במסגרת קורסים

בהקשר זה נשאלת השאלה האם מחקר זה רלוונטי גם לתהליך הלמידה של הסטודנטים ולקשר שבין מרצים לסטודנטים. "אפשר לקחת את הדברים המרכזיים ובהחלט להשליך גם על האקדמיה", מוסיפה ד"ר כהן. "מה שכן, גלית (המורה שהשתתפה במחקר - א"ב) מאוד מעורבת בחיי התלמידים שלה, מבלה איתם הרבה שעות וזה לא המקרה ביחסי מרצה-סטודנטים.

"למרות שבהחלט רואים שמיישמים את טוויטר במערכת ההשכלה גבוהה, כל התועלות בהקשר זה רלוונטיות לאקדמיה, בין אם זה להרחיב את האינטרקציה הבין אישית והלמידה החברתית כמובן. בקורסים שלי, הסטודנטים מתנסים בטוויטר ומקיימים למידה בטוויטר. למידה חברתית מאוד חזקה שם ויותר לכיוון בלתי פורמלי. בניגוד למחקר, שהכלי מגויס דווקא ללמידה הפורמלית".

מתוצאות המחקר ניתן להסיק שהטוויטר אכן יכול לשמש ככלי עזר בתהליך למידה פורמלי. לטענת החוקרות, האינטרקציה בטוויטר מאפשרת לאמוד את הקשיים בהם נתקלים התלמידים בנושא מסוים, לגלות תלמידים שלא משתתפים בכיתה אך כן מיטיבים להתבטא ברשת ולעזור לאחרים ללמוד על תחומי העניין שלהם, מקומות, תופעות בהם נתקלו ועוררו את סקרנותם. בנוסף לכך, יש לזכור שטוויטר מאפשר תקשורת בכל זמן ובכל מקום ובכך טמון פוטנציאל ללמידה מעבר לגבולות הכיתה.

אז האם אנשי חינוך בבתי הספר ובאקדמיה יאמצו את הטוויטר ככלי מקדם למידה? "ההגבלה ל-140 תווים הינה אחת מהגורמים המרכזיים המרתיעים אנשי חינוך להשתמש בטוויטר ככלי למידה", מסכמות החוקרות. "אך התבוננות ברצף הציוצים בתקופת המחקר מעלה תוכן לא מבוטל ולעתים מפתיע, גם בהיעדר אפשרויות הכתיבה הקיימות בכלים כמו בלוג או פורום לימודי.

"החשיבות היא כאן, להכיר את הכלים השיתופיים החברתיים ולעשות בהם שימוש מושכל. אני לא רוצה שזה יחליף את הפדגוגיה אלא בשירות הפדגוגיה. מורה צריך להבין מה המטרות שלו. צריך לחשוף את המורים לדבר הזה".